מה עושים? חוסכים
חיסכון נותן לנו חופש כלכלי. זה מה שמאפשר לנו לישון בשקט. כדי להגשים חלום ישן, או לעמוד בהוצאה גדולה מעכשיו-מעכשיו מבלי למוטט את הבית, זה חיוני. יש גם אירועים גדולים ואפילו מתוזמנים שאפשר להיערך אליהם מראש. חיסכון קטן של 50 שקלים לחודש מהלידה ועד גיל 18 אמור להניב תשואה יפה של יותר מ-30 אלף. שווה לשקול את זה
מתמקחים
אחד הכלים היותר אפקטיביים בהקטנת ההוצאה השוטפת, לצד זיהוי תשלומים עודפים ומיותרים, הוא המיקוח. הנה כלל ברזל בהתמודדות עם נותני שירות: שום דבר לא חקוק בסלע, ואת הרוב אפשר לשנות. תשאלו, תחקרו, תעשו סקר שוק, והכי חשוב – תהיו מודעים למה שיוצא לכם מהכיס
זהירות, הלוואה לפניך
נקלעתם למינוס? זה לא סוף העולם. לקיחת הלוואה לא אחראית, לעומת זאת, זה כבר בעייתי יותר. מכל כיוון מציפים אותנו בפרסומות, המלצות ומסרונים שממליצים לנו לשעבד את העתיד למען ההווה. חשוב לא להתפתות. לבדוק אם באמת צריך את זה, ואם נוכל לעמוד בהחזר לכל אורך חיי ההלוואה
רשימת קניות
מכירים את החוק הבלתי כתוב, שלא קונים על בטן ריקה? יש בזה משהו. צאו לקניות בחכמה, מצוידים ברשימה מוכנה. בדקו היטב את עלות הסל השבועי שלכם ברשתות השיווק השונות, ואל תלכו מתוך הרגל לסופר או למכולת השכונתית היקרה רק כי היא קרובה. גם בתשלום החשבונות חשוב לשים לב: השוו את קריאות המונה שבחשבון החשמל, המים או הגז לנתון האמיתי. לפעמים יש שם הפתעות
האותיות הקטנות
מי מאיתנו לא אוהב מבצעים? אבל כמה טורחים לקרוא את "האותיות הקטנות", שלא פעם משנות את התמונה כולה? יש לא מעט פרטים שחשוב לברר בכל מבצע ומבצע, למשל: מה התוקף, האם המחיר כולל הובלה והרכבה, האם הקופון מעניק הנחה גם בסופי שבוע, ומהם תנאי הביטול. אז הנה עוד כלל: אף פעם לא חותמים בלי שמבינים בדיוק על מה ולמה
עוד מבצע כזה ואבדנו
יש מבצעים שמוטב לנו בלעדיהם, גם אם מתנוסס מעליהם צמד המילים "סוף עונה" או "מכירת חיסול". שווה לבדוק כמה זה עולה בלי ה"מבצע", וכמה זה עולה אצל המתחרים. צרכנות נבונה היא מפתח חשוב בייעול של כלכלת המשפחה, ובכלל – כדאי להפריד בין שופינג לבילוי
לא מתביישים לשאול
פר"י, פר"מ, פצ"מ, פק"מ – משהו מזה אומר לכם משהו? אם אתם לא מבינים את מה שכתוב, בעת החתימה או בדו"חות התקופתיים, תשאלו. אל תניחו שספקי השירות יסבירו לכם מיוזמתם. ההבדל בין משכנתה בריבית משתנה לבין תוכנית צמודת פריים הוא לא סמנטי, וחשוב להבין אותו כדי לבחור נכון. מודעות למצב חשבון הבנק, ניהול נכון שלו, הכרת השירותים הבנקאיים ושימוש מושכל באמצעי התשלום יעזרו להימנע ממשיכת יתר
לא זורקים – 1
פעם המעטפות היו נערמות על השולחן ומוצאות אחר כבוד את מקומן בפח האשפה. היום זה אותו הדבר, רק באינבוקס. זה גרוע מאוד. פתחו את ההודעות מהבנק, מקרן הפנסיה וההשתלמות והתייחסו אליהם במלוא הרצינות. אלו בסך הכול הסכומים הכי גדולים שהיו ושיהיו לכם בחיים. והנה עוד תמריץ: על פי הערכות, מדי שנה מתגלים שם חיובי יתר בהיקף של מיליארד שקלים במצטבר. מאוד יכול להיות שגם אתם בעסק, וחבל
לא זורקים – 2
המשרד לאיכות הסביבה בדק ומצא שכמחצית מהאשפה בישראל מורכבת ממזון ראוי למאכל. הישראלים מרבים לזרוק מוצרים שתאריך התפוגה שלהם קרב, קופסאות אוכל גמורות למחצה או מזון שהילדים עדיין לא סיימו. במקום זה, אפשר לשמור במקרר למחר, אפשר להקפיא וגם אפשר, במקום לזרוק, פשוט לקנות פחות מלכתחילה
ומה אם חייבים לכם
מגיעים לכם החזרי מס? אולי יש איזה חשבון בנק ישן שמעלה אבק, או קרן השתלמות ממקום עבודה קודם-קודם-קודם ששוכבת כך סתם? כדאי לעשות סדר בערימת המסמכים ובמיילים הישנים. יכול להיות שיש שם כסף
שני צדדים למטבע
הדרך להתייעלות כלכלית עוברת בשני מסלולים: קיצוץ בהוצאות וגידול בהכנסות. עבור שניהם, ממש לא חייבים לרדת ברמת החיים. צריך פשוט להתנהל נכון, להיות קצת יותר שקולים ומחושבים ולא לקחת שום דבר שאומרים לנו כמובן מאליו. זה לא בשמיים
ימים לא פשוטים עוברים על עשרות אלפי משקי בית ועסקים. הקושי התזרימי מאלץ רבים לקחת הלוואה, וכמעט על אוטומט הרוב רצים לבנק. אבל דווקא עכשיו זה יכול להיות בעייתי: הבנקים מקשיחים תנאים ובודקים אותנו בציציות. מעבר לזה, ככל שהמצוקה תתארך וגם העזרה המסוימת מהמדינה תיעצר, לא בטוח שיישאר לנו מאיפה להחזיר את הכסף. מכאן קצרה הדרך להוצאה לפועל, חדלות פירעון ושאר הסתבכויות. אבל יש גם דרך אחרת – מסוכנת פחות וזולה יותר, ממקור כספי שהוא כבר שלנו
בדיקה קצרה תוכל לגלות אם גם אתם זכאים להלוואה
הייתם לוקחים מאות שקלים כל חודש וזורקים אותם לפח? סביר שלא. אבל מאוד יכול להיות שזה בדיוק מה שאתם עושים, ואפילו בלי לדעת. איך? דרך ביטוחים כפולים ומיותרים, שגם אם חלילה יקרה המקרה - לא תראו מהם שקל
הישראלים מוציאים עשרות מיליארדי שקלים בשנה על ביטוח, ולפחות 5 מיליארד מתוכם לחלוטין לא נחוצים. אלו הם תשלומי דאבל, טריפל ויותר - תשלומים חופפים לחברות ביטוח שונות, ולפעמים אפילו לאותה חברה עצמה, על אותו המוצר בדיוק
6.5 מיליון פוליסות כן טועות
מנתונים שהוצגו בכנסת עולה כי 41% מהישראלים משלמים שלא לצורך על ביטוחי יתר וכפל ביטוחי. בראש מצעד הבזבוזים, עם 28% מהכפילויות, מתייצבים ביטוחי החיים ואחריהם ביטוחי תאונות אישיות וניתוחים מהשקל הראשון. בביטוחי הבריאות, הכפילות הקלאסית היא בין הביטוח הפרטי למשלים של קופת החולים. אבל זה ממש לא נגמר שם: כפילות התגלתה בלא פחות מ-6.5 מיליון פוליסות, כשבישראל, נזכיר, חיים בסך הכול כ-9 מיליון תושבים
המצב הזה הוא בלתי נסבל, אבל הוא ממש לא גזירת גורל: אם אתם בני 65-25, די בבדיקה קצרה כדי לאתר את הכפילויות, לעצור אותן בזמן ולהוזיל משמעותית את ההוצאה הביטוחית
תודה רבה
הטופס נשלח בהצלחה
אירעה שגיאה
אנא נסה שנית